הרבנות, הכנסת וחוק עמאר

חוק אישי לרב הראשי

שינוי חקיקה שמותאם למידותיו של אדם אחד ושמגיע סמוך לבחירות אינו ראוי, כותב בני דורון ב-ynet

הרב שלמה עמאר. צילום: איציק אדרי, wikipediaהרב שלמה עמאר. צילום: איציק אדרי, wikipedia

בכנסת מקודמת לאחרונה הצעת חוק, שנועדה לאפשר לרבנים הראשיים להיבחר לתקופת כהונה נוספת של עשר שנים. כוונתם העיקרית של יוזמי ההצעה היא להאריך את כהונתו של הרב הראשי הספרדי, הרב שלמה עמאר, ולכן היא מכונה על שמו. "חוק עמאר", מציין בני דורון ב-ynet, היה תקוע תקופה ארוכה. אבל רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה הושגה פריצת דרך, באמצעות הסכם בין ש"ס לישראל ביתנו: בתמורה לתמיכת ש"ס ב"חוק צהר", תתמוך ישראל ביתנו ב"חוק עמאר".

בעקבות הדיל נראה כי הליך החקיקה יצבור תאוצה לאחר שובה של הכנסת מהפגרה. דורון מציין כי אין זו הפעם הראשונה שחוק הרבנות הראשית מתוקן על בסיס אישי. מסקירה היסטורית עולה כי זהו אחד החוקים הפרסונליים ביותר. "החוק דומה לגוש פלסטלינה, שכמעט בכל מערכת בחירות מעוצב בהתאם למועמד שחפצים ביקרו", הוא כותב.

דוגמה אחת להתאמת חוק הרבנות לצרכיו של רב מכהן היא המקרה של הרב יצחק נסים. כאשר נחקק החוק לראשונה, נקבע כי כדי להיבחר לתפקיד הרב הראשי, יש צורך בניסיון פעיל ברבנות. לאחר שנסים נבחר לתפקיד, ב-1955, הוגשה עתירה לבג"ץ

חוק הרבנות דומה לגוש פלסטלינה, שכמעט בכל מערכת בחירות מעוצב בהתאם למועמד שחפצים ביקרו

בטענה שלרב אין הניסיון הדרוש. הכנסת תיקנה את החוק והסירה את סעיף הניסיון. בכך אפשרה את המשך כהונתו של הרב נסים.

עם שינוי יחסי הכוחות הפוליטיים, הובילה הברית בין המפד"ל למערך להדחת הרב נסים לטובת הכוכבים העולים, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף. בחלוף חמש שנים ביטלה הכנסת את הבחירות לרבנות, לאחר שהתברר כי הרב שאול ישראלי אמור להיבחר במקום הרב גורן. כהונתם של גורן ויוסף הוארכה על ידי הכנסת, בלי בחירות.

רק שנתיים חלפו ושר המשפטים משה נסים, בנו של הרב יצחק נסים, חוקק עם המפד"ל חוק שהגביל את כהונת הרבנים הראשיים לעשר שנים בלבד. הרבנים יוסף וגורן נאלצו לפנות את הכיסא כעבור שנתיים בלבד.

דורון מסביר כי לא רק בש"ס רוצים לראות את הרב עמאר ממשיך בתפקידו. עם זאת, לדבריו, שינוי חקיקה שעוסק בכהונה של עשר שנים ושמגיע בסמוך לבחירות משאיר טעם רע.

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?