האסימון נפל

למה לא לימדו אותי ליבה?

מי שמעוניין לעודד יציאה של חרדים לעבודה, כותב אלי כהן במאמר ב-ynet, צריך להשקיע כדי שיקבלו השכלה כללית

מסדרונות של ישיבה בירושלים, 14.04.2001. צילום: נתי שוחט, פלאש 90מסדרונות של ישיבה בירושלים. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

אלי כהן, בן למשפחה חרדית, עזב את הישיבה בגיל 16 והתחיל לעבוד. בתחילה, הוא מעיד במאמר המתפרסם ב-ynet, עבד בכל עבודה אפשרית, אבל התקשה למצוא את מקומו. אחר כך מצא עבודה בתחום האינטרנט. "פשוט אהבתי את זה", הוא כותב. "קראתי חומר והצלחתי להיכנס לתוך אחת מחברות ההיי-טק בישראל. לאט לאט התקדמתי. המשכורות היו קצת יותר ממינימום, אבל התלהבתי, התחלתי להתעסק במשהו שאני אוהב".

בצבא לא שירת, בעיקר בגלל העוינות של הסביבה החרדית שבה הוא חי לרעיון. אחרי כמה שנים של עבודה באינטרנט, רצה ללכת ללמוד "בצורה קצת יותר רצינית" את התחום האהוב עליו. "אבל אז נפל לי האסימון", כותב כהן. "אין לי אנגלית, אין לי בגרויות, אין לי ידע שיש לילד בכיתה ו'. ואז שאלתי את עצמי, למה? למה עשו לי את זה? פחדו שאצא לתרבות רעה אם לא

אין לי אנגלית, אין לי בגרויות, אין לי ידע שיש לילד בכיתה ו'

אלמד משהו שהוא לא תורני?"

לדבריו, הסבירו לו שאם ירצה ללמוד לבגרות, תמיד יוכל לעשות זאת. אבל איש לא בדק כמה יהיה עליו להשקיע כדי להשלים את החסר. הוא מזכיר את הקריאות לעזור לחרדים שרוצים לצאת לעבוד, אבל שואל לשם מה משלמת המדינה למעבידים שמעסיקים חרדים או מדוע מתקצבים ארגונים שלכאורה עוזרים לחרדים לצאת לעבודה.

"רוצים לעזור לנו ולכם? רוצים לתקצב אותנו? תתחילו לעשות זה בשכל..." כותב כהן. "תנו אופציות נוספות למי שהישיבות אינן מתאימות לו, ויש הרבה כאלה".

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?