פיקוח נפש והסלמה בעזה

התגייסות למען תושבי הדרום – לא בישיבות

החברה החרדית יכלה לתמוך בדרכה שלה באזור שתחת התקפות טילים, כותב בני דורון ב-ynet, אבל הגישה שלפיה לימוד תורה שומר על עם ישראל לא באה לביטוי בימים האחרונים

ישיבת ברכת מרדכי בביתר עילית 24.08.09. צילום: נתי שוחט, פלאש 90ישיבת ברכת מרדכי בביתר עילית (למצולמים אין קשר למאמר). צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הטיעון המרכזי של החרדים בעניין גיוס תלמידי הישיבות הוא, שלימוד תורה תורם להגנת המולדת לא פחות מהשירות בצבא. דווקא בימים שבהם יישובי הדרום נמצאים תחת התקפת רקטות מרצועת עזה, אפשר היה לצפות שהחברה החרדית תתגייס למערכה בדרכה שלה, כותב בני דורון ב-ynet.

 "ניתן היה לצפות שבבתי המדרש יעלו את רמת הכוננות, יאריכו את הלימוד מעבר לשעות המקובלות ויכריזו על עוצר יציאות הביתה. אך מסתבר שהמציאות בשטח קצת שונה", הוא כותב.

הרבנים אהרון יהודה לייב שטיינמן וחיים קנייבסקי, מנהיגי הציבור החרדי הליטאי בימים שהרב יוסף שלום אלישיב נאבק על חייו, פסקו שהמצב בדרום הוא בגדר "פיקוח נפש". הם הורו לתלמידיהם שלא לשוב לאזור עד שתחלוף הסכנה. במצב הנוכחי מוטב שבתי המדרש בדרום יישארו ריקים, כמו מוקדי התקהלות אחרים.

ניתן היה לצפות שבבתי המדרש יאריכו את הלימוד מעבר לשעות המקובלות ויכריזו על עוצר יציאות, אך המציאות קצת שונה

עם זאת, טוען דורון, חבל שהגישה שלפיה לימוד התורה שומר על עם ישראל לא באה לידי ביטוי גם בימים כאלה. לדבריו, מנהיגי החברה החרדית יכלו לדאוג למקומות לימוד חלופיים, לארגן תפילות המוניות ולהורות לתלמידים שנמצאים במקומות בטוחים לחפות על ביטול התורה שנגרם כתוצאה מהמצב בדרום. הם לא עושים זאת.

בזמן הקרוב, מזכיר דורון, יעלו לדיון הצעות לחלופות אפשריות לחוק טל. "יש לקוות שבדיוק כפי שבימי הסלמה ביטחונית ברור לחברה החרדית שיש דברים שדוחים לימוד תורה, כגון 'פיקוח נפש', כך יהיה גם אז. הרי גם בסוגיית השירות הצבאי מדובר ב'פיקוח נפש', אפילו אם זו נפש של מישהו אחר".

למאמר המלא



איך תוכל לפעול?