גיור אלטרנטיבי

מצטרפים ליהדות בלי הרבנות הראשית

בכל שנה מאות בני אדם המבקשים להיות יהודים לפי ההלכה מתגיירים מחוץ לרבנות, בגיור פרטי

מועמדת לגיור בפני בית דין רבני לגיור בירושלים. 21.07.03. צילום: פלאש 90מועמדת לגיור בפני בית דין רבני לגיור בירושלים.רבנים אורתודוקסיים מקימים בתי דין עצמאיים לגיור. צילום: פלאש 90

הרב שלמה ריסקין, רב היישוב אפרת, מכין זה עשרות שנים מתגיירים לגיור ממלכתי. לאחרונה החל ריסקין לפעול להקמת בית דין עצמאי לגיור. הוא מבקש לגייר את תלמידיו במסגרת בית דין רבני, בדומה לנהוג בקהילות בחו"ל. ריסקין, כותב יאיר אטינגר ב"הארץ", הוא אחד מכמה רבנים אורתודוקסים – בעיקר מהציונות הדתית – החותרים להפריט את הגיור.

רב נוסף שהולך בדרך זאת הוא ישראל רוזן, דיין גיור לשעבר. זה כחודש הרב רוזן עורך גיורים פרטיים בפועל, בבית דין רבני פרטי בגוש עציון. בחודש אחד הכשיר בית הדין הזה תשעה יהודים חדשים. ריסקין, רוזן ורבנים אחרים מסתמכים על חוות דעת משפטית שכתב לפני כשנה עו"ד אביעד הכהן, בהזמנת מכון עתים. הכהן קבע שאין מניעה חוקית להקים בתי דין פרטיים לגיור.

שני בתי דין פרטיים נוספים עוסקים בגיורים פרטיים – האחד בראשות הרב עדין שטיינזלץ בירושלים, האחר בבני ברק, בראשות הרב נסים קרליץ. בבד"ץ בני ברק יש הרכב ותיק העוסק בגיור. פעילותו הואצה מאוד בשנים האחרונות. ב-2006 עשה הבד"ץ 15-10 גיורים, ואילו השנה נערכו בו כ-250 גיורים.

"צריך לפתוח את שערי הגיור ככל האפשר", אומר הרב שאול פרבר, מייסד מכון עתים, המסייע לישראלים במגעיהם עם הממסד הדתי. לדבריו, "בחודשיים וחצי האחרונים קיבלנו יותר מ-50 שיחות טלפון מאנשים שעברו גיור פרטי ושרוצים סיוע בקבלת אזרחות. רוב המתגיירים אינם מתוסכלים מהחומרות ההלכתיות, אלא מהביורוקרטיה. המדינה לא נותנת להם פתרון".

חלק מהמתגיירים משתייכים לאוכלוסייה של יותר מ-300 אלף ישראלים, שהם או הוריהם עלו לישראל והתאזרחו בה מתוקף חוק השבות, אבל אינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה. דלתות הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים וגם חברה קדישא סגורות

רוב המתגיירים אינם מתוסכלים מהחומרות ההלכתיות, אלא מהביורוקרטיה. המדינה לא נותנת להם פתרון

בפניהם.

"האבסורד זועק", אומר רוזן. "המדינה מחזרת אחרי עולים באמצעות הסוכנות, משקיעה מיליונים רבים בהבאתם לישראל של בנים ונכדים של יהודים, והנה יש לנו קבוצה לא גדולה אבל איכותית מאוד, שמשחרת לפתחי העלייה וההתאזרחות והמדינה משקיעה מאמצים להרחיק אותם. מה שאנחנו עושים בבית הדין זו לא הכרזת אנטי. אני מדגיש שאנחנו באים לעזור במקרים שהרבנות היתה צריכה לעזור להם".

בני זוג שכמעט איבדו תקווה לקבל הכרה מהמדינה הם אליה וראיסה סונין-גרמאי, חרדים תושבי בני ברק. ראיסה, בת 74, עברה לפני כמה שנים גיור פרטי אצל הרב נסים קרליץ ואצל רב מירושלים, אבל משרד הפנים מסרב להכיר בגיור שלה ומחשיב אותה מהגרת בלתי חוקית. "קשה לנו שהיא חסרת אזרחות", אומר אליה סונין, בן 76. "מי יודע מי מאתנו יילך ראשון לעולם הבא. היינו רוצים לעשות אזרחות כמה שיותר מהר. לא נעים לדבר על זה, אבל אנחנו מוטרדים מהשאלה אם היא תוכל להיקבר כיהודייה במדינת ישראל".

הרב פרבר מסייע לראיסה סונין-גרמאי לקבל לפחות אשרת שהייה בישראל. הוא מקווה שפריצת הדרך תהיה בבג"ץ. במצב הנוכחי, מרשם האוכלוסין מחויב להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנעשים בחו"ל, אבל לא בגיורים אורתודוקסיים, בין שהם נעשים בישראל ובין שהם נעשים בחו"ל, בקהילות שאינן מוכרות על ידי הרבנות. כעת תלויה ועומדת בבג"ץ עתירתה של מרטינה רגצ'ובה, אזרחית צ'כית שעברה גיור קפדני אצל הרב קרליץ, הדורשת מהמדינה להכיר ביהדותה ולהעניק לה אזרחות.

לכתבה המלאה



איך תוכל לפעול?