הבלוג של אורי רגב

קבורה צבאית לא אורתודוקסית

מהפכה בקבורה הצבאית

בעקבות פניית חדו"ש הורה היועץ המשפטי למערכת הביטחון לשלב בפקודות הצבא הוראות מפורשות המאפשרות לערוך בבתי הקברות הצבאיים טקסי קבורה ללא סממנים דתיים

חלקה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, צילום: Templar1307, flickrחלקה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל (צילום אילוסטרציה). צילום: Templar1307, flickr

על פי פקודות הצבא, עד היום עמדו שתי אפשרויות בפני משפחה חילונית שיקירה נהרג במסגרת שירות בצה"ל: האחת היתה לקבור אותו בבית קברות צבאי בטקס דתי אורתודוקסי המנוגד לאמונתה ולאורחות חייה. השנייה היתה לבקש לקבור אותו בטקס קבורה אזרחי (במובן של חילוני או דתי לא אורתודוקסי) בבית קברות אזרחי. אז היו נשללים ממנה כל אותות ההוקרה של טקס צבאי (נשיאת ארון, מסדר, מטחי כבוד, הנחת זרים טקסית וכו').

המצב השערורייתי הזה עומד להשתנות. בעקבות פניית חדו"ש לראשי מערכת הביטחון הורה היועץ המשפטי למערכת הביטחון לשלב בפקודות הצבא הוראות מפורשות המאפשרות לערוך בבתי הקברות הצבאיים טקסי קבורה ללא סממנים דתיים. הוראת היועץ המשפטי מתייחסת רק לחלק מהבעיות שהעלתה חדו"ש ואנו נדרוש שהנושא יוסדר במלואו, אבל אין ספק שהיא מסמלת צעד גדול קדימה.

ב-1996 העביר המחוקק את חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית. נכון, מימוש החוק מתעכב בגלל המספר הזעום של בתי קברות אזרחיים שהוקמו. ובכל זאת, מספר גדל והולך של ישראלים בוחרים לסיים את חייהם בדרך המכבדת את תפיסת עולמם ואורח חייהם, ומעדיפים קבורה אזרחית חילונית. צה"ל, לעומת זאת, נשאר הרחק מאחור.

חדו"ש דרשה בפנייתה לראשי מערכת הביטחון פתרון לשתי בעיות קשות: אחת היא העובדה שעל פי פקודות הצבא לרבנות הצבאית יש מונופול על קבורת חיילים יהודים. לכן בבתי הקברות הצבאיים נערכים רק טקסים אורתודוקסיים. מהורים שילדם נפל בשירותו הצבאי ושמעוניינים בטקס חילוני או דתי ליברלי נשללת האפשרות להלוויה צבאית, בבית עלמין צבאי.

ב-1998 סירב צה"ל לאשר עריכת קבורה צבאית חילונית לסמ"ר זהר דורון ז"ל שנפל בלבנון, ולפיכך נאלצה משפחתו לקברו בטקס אזרחי לא-צבאי, ללא מסדר וללא מטחי כבוד. בעקבות החשיפה הציבורית למקרה הורה הרמטכ"ל אז, שאול מופז, לעדכן את פקודות מטכ"ל בנושא לוויות צבאיות כך שתתאפשר עריכת לוויות צבאיות במתכונת אזרחית. אולם מאז לא שונו הפקודות.

הבעיה השנייה היא המנהג של צה"ל לקבור חללים חסרי דת, למשל עולים מברית המועצות לשעבר שאמם אינה יהודייה על פי ההלכה, בחלקות נפרדות או במרחק של שני מטרים לפחות מחללים יהודים. מדיניות צה"ל גובשה כפתרון בעייתי מאוד ומאולץ לאחר שורה של מחלוקות ציבוריות קשות. המפורסמת שבהן היתה לפני כ-20 שנה, כשהתברר שסמל לב פיסחוב ז"ל, שנורה למוות מאש מחבלים, הובא לקבורה ליד גדר בית העלמין הצבאי בעירו, בית שאן. הסיבה היתה סירוב של הרבנות הצבאית לקברו בשורת החללים היהודים.

בעקבות הסערה הציבורית שפרצה הורה ראש הממשלה ושר הביטחון אז, יצחק רבין ז"ל, להוציא את ארונו של פיסחוב ולקבור

אנו דורשים שיוסדר באופן מפורש כי חיילים הנחשבים חסרי דת יוכלו להיקבר לצד החיילים היהודים

אותו מחדש יחד עם הנופלים האחרים. מאז פורצות סערות על רקע קבורת לא יהודים בצה"ל שוב ושוב. ב-2002 נפתחה חלקה לא יהודית בקרית שמונה, לאחר שסגן גרמן רוז'קוב, שאמו לא היתה יהודייה, נהרג בפיגוע. ביקורת נמתחה גם לאחר אסון הכרמל ב-2010 על שהרבנות סירבה להתיר את קבורתה של הרוגת האסון, צוערת השב"ס טניה לנסקי, בחלקה היהודית בבית הקברות הצבאי באשקלון.

בשני הנושאים מדובר בהפרות בוטות של עקרונות חופש הדת והשוויון, הסותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אסור להשלים עם מצב שבו חופש הדת, השוויון וכבוד האדם וחירותו יעצרו בשערי מחנות צה"ל. אין כל סיבה מבצעית או עניינית להנציח בצבא כפייה דתית אורתודוקסית ואת מונופול הרבנות הצבאית על הקבורה. יתר על כן, בהתחשב במספרם הרב של חיילים מזרע ישראל שאינם יהודים על פי ההלכה – העדר הסדר ברור, ידוע וכתוב בדבר זכותם להיקבר בצד עמיתיהם שנפלו, ולא בנפרד מהחיילים האחרים, הוא מצב חמור, שאין להשלים אתו. יש בכך פגיעה קשה בזכויותיהם ובכבודם של אלפי חיילים ובני משפחותיהם.

לפני כמה חודשים פניתי בשם עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון לשר הביטחון ולרמטכ"ל והצעתי פתרון: להתקין בכל בתי הקברות הצבאיים בארץ חלקות קבורה אזרחית-חלופית, שיאפשרו קבורה לא דתית או דתית ליברלית. הדבר יענה על הצורך לאפשר למשפחות השכולות לבחור בדרך קבורה ההולמת את השקפת עולמו של ילדם ושל המשפחה. הוא גם ימנע את הפגיעה במשפחות של חללים המוגדרים חסרי דת.

היועץ המשפטי של מערכת הביטחון ענה לאחרונה לפנייתנו והורה לשלב בפקודות הצבא הוראות מפורשות, המאפשרות להורים לערוך לילדיהם "טקס קבורה צבאי ללא סממנים דתיים". זו ללא ספק פריצת דרך שתאפשר למשפחות לקבור את יקיריהן בהתאם לאמונתן ואורחות חייהן. עם זאת, יש לקות שבניגוד לעבר, הפעם הביצוע ייקח שבועות ולא עשורים.

עוד מצפה חדו"ש שהפקודות החדשות יאפשרו לא רק קבורה חילונית, אלא גם קבורה דתית רפורמית או קונסרבטיבית, כפי שמתאפשר בבתי קברות אזרחיים מחוץ לצבא. אנו דורשים גם שיוסדר באופן מפורש כי חיילים הנחשבים חסרי דת יוכלו להיקבר לצד החיילים היהודים. הצבא יכול להחליט אם לקבור את כולם ביחד או שצריך לשם כך לפתוח חלקות לקבורה אזרחית, אשר בהן לא יופלו לרעה חיילים חילונים, אנשי הזרמים המתקדמים ועולים שאינם יהודים על פי ההלכה. אבל המצב שבו ממשיכים לקבור חיילי צה"ל ליד הגדר הוא בלתי נסבל ולא נאפשר שיימשך.

המאמר פורסם במקור ב-ynet



איך תוכל לפעול?