מה השתבש ביחס של הציבור החרדי למדינה

בשנים שלאחר ייסוד מדינת ישראל, רבים מגדולי הרבנים החרדים ראו בהקמתה אירוע בעל משמעות דתית. אבל מאז, כותב מנחם רהט, הולך וגובר קולם של המלעיזים

08/05/2011 00:15

תגיות: עצמאות · חרדים · חב"ד · ישיבת פוניבז' · מנחם רהט · News1

חרדים לובשים שקים ומניפים דגלים שחורים. מפגינים נגד יום העצמאות ה-62 ברמת בית שמש 20.04.10. צילום: קובי גדעון, פלאש 90

בכל שנה ביום העצמאות נהג האדמו"ר מסדיגורא, רבי אברהם יעקב פרידמן, להגיע בשלוש לפנות בוקר לרחבת בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב ולטאטא קטע מהמדרכה במקום. משנשאל לפשר המנהג סיפר האדמו"ר, שבימי מלחמת העולם השנייה, בהיותו בווינה, ביקשו הנאצים להשפיל אותו והורו לו לטאטא את רחובות העיר. האדמו"ר גילה שנדר, כי אם יזכה לאחר המלחמה לחיות בקרב יהודים בארץ ישראל, יטאטא את רחובותיה.

העיתונאי מנחם רהט מביא סיפור זה במאמר שבו הוא מדגיש את השינוי שחל ביחסו של הציבור החרדי למדינה מאז השנים הראשונות להקמתה. באותן שנים, לדבריו, רבים מהרבנים החרדים לא התנכרו לה, אלא ראו בעצם הקמתה אירוע בעל משמעות דתית. אותם רבנים סברו כי הקמת המדינה היא סוג של "חיוך משמים", ביטוי המיוחס להחזון אי"ש.

לא כל הזרמים ראו בהקמת המדינה התגלות אלוהית, כמובן. ביניהם היו חסידות חב"ד, חסידות סאטמר ואנשי נטורי קרתא, שנקטו גישה השוללת את הקמת המדינה היהודית העצמאית. עם זאת, במאמר באתר News1 מדגיש רהט, כי לאחר

הרב שך קבע ש'עם ישראל עדיין בגולה עד ביאת הגואל אף בזמן שהוא בא"י, ואין זו גאולה ולא אתחלתא דגאולה'

קום המדינה ובשנותיה הראשונות, הזדהו רבים מגדולי ישראל עם המדינה. הרב יוסף שלמה כהנמן, מייסד ישיבת פוניבז', נהג להניף את דגל המדינה על בניין הישיבה בימי העצמאות וכך נוהגים שם עד היום. הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, כתב: "זכינו לראות כי פקד ה' את עמו להושיענו באתחלתא דגאולה".

רהט כותב, כי ככל שמתרחקים מהקמת המדינה, "פוחתים הדורות וגובר קולם של המלעיזים והמזלזלים, אפילו בקרב גדולי הדור". הוא מזכיר כי הרב שך קבע ש"עם ישראל עדיין בגולה עד ביאת הגואל אף בזמן שהוא בא"י, ואין זו גאולה ולא אתחלתא דגאולה". הוא קורא לשוב לעמדות שביטאו גדולי התורה סמוך להקמת המדינה.

"כל מי שנותרה בו מידת הכרת הטוב, ואינו מוכן לבעוט במתת שמים שהעניק הבורא לעמו לאחר אלפיים שנות שואות ואינקוויזיציות, גירושים ופוגרומים, שחיטות ופרעות", כותב רהט, "אין לנו אלא לשאת ביום העצמאות הקרב את תפילות ההודיה והתחינה 'אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנו'".

למאמר המלא