לא "שנאת חרדים"

84% מהציבור היהודי הבוגר רוצים חופש דת ושוויון בנטל

לפי מדד הדת והמדינה של חדו"ש 2019, 74% מהציבור היהודי מתנגדים למדיניות הממשלה בתחום הדת והמדינה. בסקר שנערך אחרי הבחירות נמצא ש-63% מהציבור רוצים קואליציה אזרחית שאינה תלויה בחרדים ומקדמת חופש דת ושוויון

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבועית. מימינו סגן שר האוצר יצחק כהן משס. בשמאלו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה. 28.08.2011. צילום: פלאש 90ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבועית. מימינו סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס. לשמאלו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה צילום: פלאש 90

היום מפרסמת עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון את מדד הדת והמדינה 2019. זה המדד ה-11 שמפרסמת חדו"ש מאז הקמתה ב-2009, בערב השנה החדשה. זו הסקירה העקבית והמעמיקה היחידה מסוגה של עמדות הציבור היהודי הבוגר בישראל בנושאי הדת והמדינה, וממצאיה מציגים תמונה מקיפה של כל נושאי המחלוקת בתחום זה, ושל התפלגות עמדות הציבור בהתאם לתפיסות עולמו הדתיות והפוליטית, דפוסי ההצבעה שלו, ושאר מרכיבי הרקע הרלוונטיים של האוכלוסייה. מכיוון שהסקר מתבצע בחודש אוגוסט, ערכה חדו"ש גם סקר משלים בשבוע שעבר, שנועד להוסיף נתונים עדכניים על עמדות הציבור לאחר הבחירות.

כל הבוחן את מדד הדת והמדינה של חדו"ש והסקרים שערכה חדו"ש מאז חודש ינואר יוכל להבין טוב יותר את המהלכים שנעשו בנושאי דת מדינה בבחירות האחרונות. חדו"ש מצביעה זה שנים על עומקו של משבר הדת והמדינה והמתח בין חרדים לחילונים, שאינו קשור כלל ל"שנאת חרדים" כפי שטוענים עתה הפוליטיקאים החרדים. לא "אנטישמיות" ולא שנאת חרדים רואים אנו כאן, אלא סלידה וכעס גוברים בקרב הציבור היהודי הבוגר בישראל, אשר רוצה במדינה יהודית ודמוקרטית אך מתנגד בכל תוקף לכפייה דתית ולניצול מעמדן של המפלגות החרדיות כלשון מאזניים פוליטית להכתבת דרישות מפלות, מפלגות ומסוכנות לעתידה של מדינת ישראל ויחסיה עם יהדות העולם.

את הדו"ח המלא ניתן לקרוא כאן

חדו"ש עוקבת במדדים השנתיים אחרי התייחסות הציבור היהודי למתחים הפנים-יהודיים שאיתם מתמודדת ישראל (כמעט ללא יוצא מן הכלל המתח בין חרדים לחילונים נתפס כקונפליקט הקשה ביותר). בין ממצאי הסקר שעליו מבוסס המדד אפשר לראות כי:

• 63% מהציבור רוצים קואליציה אזרחית שאינה תלויה בחרדים ומקדמת חופש דת ושוויון. בקרב מצביעי כחול לבן רוצים זאת 97%!

• 90% ממצביעי כחול לבן רוצים שמפלגתם תציב נושאי חופש דת ושוויון כתנאי להשתתפותה בקואליציה.

• 69% מן הציבור השיבו כי חשוב להם ש"המפלגה עבורה הצבעת בבחירות לכנסת בשבוע שעבר (ב-17 בספטמבר) תיאבק בכנסת ובממשלה, אם תשתתף בה, לקידום חופש דת ושוויון בנטל ונושאים כמו נישואים וגירושים אזרחיים, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, גיוס אברכים וכו'".

אשר לסדרי העדיפויות והחשיבות היחסית של הנושאים השונים, חדו"ש בדקה זאת בכמה סקרים בניסוחים שונים במקצת של אפשרויות המענה, והמסקנה היא:

א. לרוב הציבור נושאים אלה הם בעלי חשיבות. רק 25% השיבו כי אף אחד מן הנושאים שהוצגו אינו חשוב מאוד בעיניהם.

ב. החשיבות הרבה ביותר מיוחסת לעיקרון הכולל של חופש דת ושוויון בנטל. שאר המשתתפים במדגם הצביעו על נושאים קונקרטיים כ"הכי חשובים להם". חשיבות גבוהה יותר מיוחסת לתחבורה ציבורית בשבת, הכרה בנישואים וגירושים אזרחיים, גיוס בחורי ישיבה לצבא או לשירות אזרחי וקיצוץ תקציבי הישיבות ומוסדות הדת. חשיבות נמוכה יותר יוחסה לאיסור הדרת נשים במרחב הציבורי, לאכיפת לימודי ליבה בחינוך החרדי ולפתיחת עסקים בשבת. בעוד ש-24% מייחסים חשיבות מרבית, למשל, לתחבורה ציבורית בשבת, רק 16% מייחסים חשיבות מרבית לפתיחת מרכולים ועסקים בשבת. בסקר שנערך במרס היה הפער אף גדול יותר [34% מול 19%].

המדד מספק חיזוק להערכת חדו"ש בשנים האחרונות, כי לעמדת המפלגה ומידת מחויבותה לקידום חופש דת ושוויון יש משקל משמעותי בהחלטת המצביעים לתמוך בה. בסקר הנוסף שנערך השבוע, השיבו 66% כי לנושא זה היה משקל משמעותי בהחלטתם בעד מי להצביע, וזו היתה תשובתם של 83% מאלה שהצביעו כחול לבן בבחירות בשבוע שעבר.

לנוכח המתקפות הגוברות על בית המשפט העליון, שמקורן במפלגות החרדיות והדתיות וכן מחוגים בימין הפוליטי, שב המדד ובחן במי יש לציבור האמון הגבוה ביותר. המענה העקבי לשאלה חוזרת זו מדבר בעד עצמו: בעוד שרק ל-6% יש האמון הגבוה ביותר בכנסת, 10% בממשלה ו-11% ברבנות הראשית, 36% השיבו כי בית המשפט העליון הוא המוסד שבו יש להם האמון הגבוה ביותר.

רק 20% מהציבור תומכים בעמדתן של המפלגות החרדיות, הדורשות לפטור את תלמידי הישיבות משירות צבאי או אזרחי בטענת "תורתו היא אומנותו"

המדד בחן את תגובת הציבור לעקרונות המוצעים ב"מסמך החזון למדינה יהודית ודמוקרטית", מסמך משותף למנהיגים, רבנים ופעילים בישראל וביהדות התפוצות מכל הזרמים הדתיים וההשקפות הפוליטיות. רוב גדול של כשני שלישים הביעו תמיכה במגוון השינויים שהוא מציג, כגון ביטול הרבנות הראשית ואי הענקת סמכויות שלטוניות לממסד דתי כלשהו, ביטול הסמכות הכפייתית של בתי הדין הרבניים ובתי דין דתיים בכלל והגבלתם לשיפוט על בסיס וולונטרי, הכרה בגיורי כל הזרמים המרכזיים ביהדות. תמיכה גבוהה במיוחד הובעה לשוויון בנטל הביטחוני/אזרחי ובשוק העבודה [84%].

רוב גדול [68%] מהציבור היהודי הבוגר תומך בכך שמדינת ישראל תכיר באופן שווה בכל חלופות הנישואים המקובלות בעולם, ובצד הנישואים האורתודוקסיים תתאפשר בחירה בנישואים אזרחיים ובנישואים דתיים רפורמיים/קונסרבטיביים. התמיכה בחופש בחירה גדלה בהדרגה ובעקביות מאז החלה חדו"ש לבדוק שאלה זו ב-2009 [53%]. תומכים בכך גם רוב מצביעי כל מפלגות הקואליציה האזרחיות בממשלה היוצאת ו-94% ממצביעי כחול לבן!

בנושאי פלורליזם ויהדות התפוצות, 64% מהציבור היהודי הבוגר בדעה שצריך להיות מעמד שווה בישראל לשלושת הזרמים הגדולים ביהדות – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי. רוב זה עקבי ויציב מאז שנת 2009 [63%] עת החלה חדו"ש בבחינת עמדות הציבור, והוא משותף למצביעי כל מפלגות הקואליציה הלא-חרדיות ו-91% ממצביעי כחול לבן. אחוז זה [64%] הביע תמיכה במעורבות פעילה של יהדות התפוצות לחיזוק חופש דת ופלורליזם בישראל.

רוב הציבור מתנגד לחוק המרכולים. 66% סבורים כי הכרעות דוגמת פתיחת מרכולים ותחבורה ציבורית בשבת צריכות להיות בידי הרשויות המקומיות ולא בידי שר הפנים לכלל המדינה. זו עמדתם של 59% ממצביעי הליכוד, וכמובן של רוב גדול של שאר המפלגות האזרחיות.

נושא זה ודומים לו, כמו תחבורה ציבורית בשבת, ממחישים עד כמה מופרכת הטענה הנשמעת בעת האחרונה, שלפיה רוב הציבור המסורתי תומך בשמירת הסטטוס-קוו ובהנצחת ההגבלות החמורות באשר לשבת במרחב הציבורי. האמת הפוכה, אם רק טורחים לבחון את עמדותיו של הציבור המסורתי מעבר לרטוריקה הפוליטית המקובלת.

רק 20% מהציבור תומכים בעמדתן של המפלגות החרדיות, הדורשות לפטור את תלמידי הישיבות משירות צבאי או אזרחי בטענת "תורתו היא אומנותו". בניגוד לציבור החרדי, רק 40% מן הציבור הדתי תומכים בכך, ובקרב הציבור המסורתי והחילוני מדובר במיעוט קטן ביותר המקבל את עמדת החרדים. יודגש עוד כי רק 18% ממצביעי הליכוד מקבלים את העמדה החרדית, ובשאר המפלגות האזרחיות אין כמעט איש התומך בעמדתם.

מסקנת המדד ברורה וחד משמעית: רובו המכריע של הציבור היהודי בישראל תומך במימושה המלא של הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון ולשוויון ללא הבדל דת. המדד מתפרסם ימים אחדים לאחר הבחירות בישראל, בפעם השנייה השנה. ייחודן של בחירות אלה הוא מן המפורסמות, והן עומדות בסימן מאבקי דת ומדינה. סקרי חדו"ש האחרונים הראו כי המפלגה הפוליטית אשר תענה לשאיפתו של רוב הציבור להמיר את ה"סטטוס-קוו" במדיניות וחקיקה ברוח מגילת העצמאות – תוכל לקטוף את פירותיה של תמיכה מוגברת בקרב המצביעים. היום אין זו תיאוריה גרידא, אלא ניתוח עמדות שהוכח הלכה למעשה. חשוב שהליכוד יבין שגם רוב מצביעיו רוצים שינוי מדיניות והפסקת הכניעה למפלגות החרדיות, ושכחול לבן תבין כי כניעה להמשך הכפייה הדתית, המכונה "סטטוס-קוו", תהיה בגידה במצביעיהם והשלמה עם פגיעה קשה במדינת ישראל ובעם היהודי. תמיכה בערכי יסוד אלה משותפת לכל המפלגות האזרחיות, ושותפים לה אף רבים במחנה הדתי הציוני ורוב הציבור המסורתי. זהו יעד המאחד שמאל, מרכז וימין בישראל, וקידומו יתרום לקידומה של אחדות, חיזוק החברה והמדינה, ומימוש ראוי של זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית באמת.

מדד זה מתפרסם בימים עתירי משמעות, וחדו"ש מביעה את תקוותה שעם פתיחתה של שנה חדשה ופרק חדש בתולדות הפוליטיקה הישראלית – ישכילו מנהיגי המדינה להבין את הצורך בדרך חדשה, אשר תואמת את זהותה הייחודית של מדינת

צוות המשא ומתן הקואליציוני של יהדות התורה חברי הכנסת משה גפני יעקב ליצמן ומאיר פרוש בפגישה עם צוות המשא ומתן של הליכוד בכנסת 26.03.2015. צילום: יונתן סינדל פלאש 90צוות המשא ומתן הקואליציוני של יהדות התורה, חברי הכנסת משה גפני, יעקב ליצמן ומאיר פרוש, בפגישה עם צוות המשא ומתן של הליכוד בכנסת, 26.03.2015. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ישראל ושותפותה עם יהדות התפוצות הפלורליסטית, מכבדת את חירויות האזרח וכבוד האדם, חוגגת את עקרון חופש הדת, שלטון החוק וכיבוד עצמאותה וסמכותה של הרשות השופטת.

עיקרי הממצאים הנוספים:

התפלגות הציבור היהודי בישראל לפי רמת דתיות: חרדי 10%, דתי 11%, מסורתי קרוב לדת 13%, מסורתי לא כל כך קרוב לדת 18%, חילוני 48%.

לאיזה זרם ביהדות משייך הציבור את עצמו: חרדי 10%, חרד"לי 2%, דתי לאומי 18%, קונסרבטיבי 6%, רפורמי 7%, לא משייך עצמו לזרם כלשהו 57%.

72% רואים את המתח הפנימי הקשה ביותר [או השני] בחברה היש*ראלית, קשה מן המתח בין ימין לשמאל [70%], וחמור פי יותר מארבעה מאשר המתח בין ספרדים לאשכנזים ובין עשירים לעניים.

84% תומכים בחופש דת ומצפון, 57% תומכים בהפרדת דת ומדינה.

 74% אינם מרוצים מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה.

63% רוצים קואליציה אזרחית רחבה, שאינה כוללת או אינה תלויה במפלגות החרדיות, ואשר תקדם חופש דת ושוויון בנטל. כך רוצים 97% ממצביעי כחול לבן התמיכה בקואליציה כזו משותפת לרוב המשתייכים לקשת פוליטית רחבה של הציבור היהודי הבוגר בישראל, מהמרכז נוטה לימין ועד לשמאל.

64% תומכים בעמדת מסמך החזון למדינה יהודית ודמוקרטית שלפיה המדינה לא תעביר סמכויות שלטוניות למוסד דתי כלשהו, לא ברמה הארצית, כמו שכיום נעשה ביחס לרבנות הראשית, ולא ברמה המקומית, כמו רבני עיר, וכך הציבור לא יהיה כפוף לשום ממסד דתי מטעמה של המדינה.

66% תומכים בעמדת מסמך החזון למדינה יהודית ודמוקרטית, שלפיה המדינה לא תעביר סמכות שלטונית ולא תממן את פעילותם של בתי דין דתיים, וכל מי שרוצה להכריע בסכסוכים שלהם על פי דינים דתיים, יוכל לעשות זאת באופן פרטי וחופשי ללא מעורבות של המדינה. 

62% תומכים בעמדת מסמך החזון למדינה יהודית ודמוקרטית, שלפיה מי שרוצה להצטרף לעם היהודי באמצעות גיור יוכל להתגייר באמצעות רבנים מוסמכים מזרמים שונים ‏הפעילים בעם היהודי, כולל האורתודוקסיה המודרנית והלא-אורתודוקסים, ומדינת ישראל תכיר בגיורים ‏באופן שוויוני, אך בלי לחייב קבוצות דתיות אחרות להכיר בגיורים אלה.

‏84% תומכים בעמדת מסמך החזון למדינה יהודית ודמוקרטית לפיה ישראל תעמוד על כך שכל אזרחיה ימלאו את חובותיהם האזרחיות וישתתפו באופן הוגן והולם בנטל הביטחוני/שירות אזרחי ובשוק העבודה.

רק מיעוט קטן [20%] תומך בטיעון של המפלגות החרדיות הדורשות לפטור משירות צבאי או אזרחי את אברכי הישיבות כיון ש"תורתם אומנותם". 27% סבורים שיש לגייס את כולם לשירות סדיר באורך מלא, והרוב [53%] בדעה כי יש לקבוע מכסה של פטורים למצטיינים, ואת היתר על פי בחירה של צה"ל בהתאם לצרכי הצבא ‏וכישורי הצעיר – יש לחייב להתגייס. השאר יחויבו בשירות לאומי-אזרחי. 57% מסכימים לאמירה כי יש התחזקות של מגמות ההדתה בישראל ומביעים התנגדות לכך. 10% מסכימים לאמירה אך מביעים תמיכה במגמות ההדתה. 33% אינם מסכימים כי יש בישראל התחזקות של מגמות ההדתה.

80% מהציבור היהודי הבוגר בדעה כי יש לכפות את לימודי הליבה גם בחינוך החרדי. תומכים בכך מצביעי כל המפלגות חוץ מהמפלגות החרדיות. 78% ממצביעי הליכוד תומכים בכך, וכמובן אחוז גבוה יותר בשאר המפלגות, דוגמת כחול לבן [95%].

רק מיעוט קטן [11%] מסכימים עם הרבנים והתומכים האחרים בטיפולי ההמרה. באשר להתאמת המצדדים בטיפולי המרה לכהן בתפקידים ממלכתיים, דוגמת שר החינוך, הרי 67% מן הציבור היהודי גורסים שהם אינם ראויים לכהן.

פרטי הסקר: סקר מדד הדת והמדינה נערך על ידי מכון סמית בחודש אוגוסט 2019 על בסיס מדגם מורחב של 753 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה 3.6% ± סקר משלים מצומצם נערך על ידי מכון סמית ב-22 בספטמבר 2019 על בסיס מדגם מייצג של 600 איש/ה המייצגים את האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל [טעות הדגימה ±4%]

ראו כתבה על מדד הדת והמדינה ב-ynet



איך תוכל לפעול?