האמון בבג"ץ גבוה מהאמון בממשלה

מדד הדת והמדינה: פסיקת בג"ץ על גיוס אברכים ופתיחת שוק הכשרות תואמת את רצון רוב הציבור

83% מהציבור סבורים שיש לחייב את כל בחורי הישיבות או את רובם בשירות צבאי או בשירות לאומי ו-80% תומכים בפתיחת שוק הכשרות לתחרות. בית המשפט העליון הוא מוסד השלטון הזוכה לאמון הרב ביותר בקרב הציבור. 69% מההורים לילדים בחינוך הממלכתי מתנגדים להדתה במימון משרד החינוך, אבל תומכים בחינוך יהודי פלורליסטי לילדיהם

תמיכה בשירות חובה לכל/רוב תלמידי הישיבה החרדיםתמיכה בשירות חובה לכל/רוב תלמידי הישיבה החרדים

83% מהציבור היהודי סבורים שיש לחייב את כל בחורי הישיבות או רובם בשירות צבאי או בשירות לאומי. מתוכם 33% סבורים שצריך לחייב בחורי ישיבות לפחות בשירות לאומי, 14% שיש לקבוע מכסה של פטורים ואת אלה שלא יקבלו פטור יש לחייב להתגייס ו-36% סבורים שיש לגייס את כולם לשירות סדיר באורך מלא. בין מצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות, שהעבירו לפני שנתיים בדרישת המפלגות החרדיות את החוק לביטול הסנקציות הפליליות, ניכרת תמיכה גבוהה בשירות חובה לכל תלמידי הישיבות החרדים או לרובם. עמדה זאת תואמת את החלטת בג"ץ מהימים האחרונים, כי יש לבטל את חוק גיוס חרדים המאפשר פטור לתלמידי ישיבות.

80% מהציבור היהודי בישראל בעד פתיחת שוק הכשרות לתחרות. כזכור, לאחרונה פסק בג"ץ שבית עסק לא צריך להציג תעודת כשרות בשביל להיות כשר. בקרב התומכים בביטול המונופול, 52% בעד פתיחת השוק לתחרות של כל גורם מקצועי מכל זרם ביהדות כאשר המדינה תשמש כמפקחת, ו-28% בעד פתיחת השוק רק לגורמים אורתודוקסיים.

95% מהחילונים בעד פתיחת שוק הכשרות וכך גם 96% מהמסורתיים הלא כל כך דתיים, 67% מהמסורתיים הדתיים ו-50% מהדתיים. 73% מהחרדים בעד שמירת המונופול על הכשרות של הרבנות הראשית, אך 22% מהם תומכים בפתיחת שוק הפיקוח על הכשרות גם לגורמים אורתודוקסיים מחוץ לרבנות.

69% מההורים לילדים במערכת החינוך הממלכתית סוברים שיש תהליך הדתה ומתנגדים לו. אבל בקרב הורים אלה קיימת תמיכה רחבה, של 87%, בהכללת תכנים יהודיים בחינוך הממלכתי בתנאי שהם יועברו בגישה פלורליסטית ויציגו בפני התלמידים את מלוא קשת הגישות, כולל הגישה החילונית, הדתית האורתודוקסית והדתית הלא-אורתודוקסית. לעמדה זו שותפים גם 59% מההורים לילדים במערכת החינוך הדתית. הציבור דוחה את ההיתממות של שר החינוך ואנשיו, שלפיה, בלשונו, "אין הדתה ואין שמדתה". בצד זה עולה גם מסקנה כי אין מדובר בהתנגדות ללימודי יהדות, אלא בהתנגדות להטפה ולצרות אופקים של אנשי חינוך ועמותות אורתודוקסיות של מחזירים בתשובה, המובאים מן החוץ במימון משרד החינוך כדי "לחזק" את זהותם היהודית של תלמידי החינוך הממלכתי החילונים.

60% מהציבור היהודי הבוגר תומכים בהקמת "מועצת חינוך ממלכתי חילוני", אשר תגן על החינוך הממלכתי הכללי מפני תופעת ההדתה.

מנכ"ל חדו"ש, הרב רגב: הציבור מתנגד למדיניות הממשלה. אין יסוד ליומרנותה לייצג את רצון העם או את האינטרס הציבורי. ההתקפות על בית המשפט העליון אינן רק בניגוד לרצון הציבור, אלא הן מסכנות את הדמוקרטיה

82% מהחילונים ו-66% מההורים לילדים במערכת החינוך הממלכתית תומכים בהקמת מסגרת כזאת. גם 58% מהמסורתיים הלא כל כך דתיים תומכים בכך.

הרב רגב: ביקורתו ותסכולו של הציבור גוברים

זו הפעם התשיעית שבה מתפרסם הפרויקט היוקרתי של מדד הדת והמדינה של חדו"ש, אשר נערך בשיתוף ynet, באמצעות מכון המחקר של רפי סמית. המחקר מתבסס על סקר דעת קהל טלפוני שבוצע בין 19 ל-23 ביולי 2017 בקרב מדגם גדול במיוחד של 800 איש, המייצג את האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל.

המדד הוא מחקר דעת הקהל השנתי המקיף ביותר שמתפרסם בנושאי דת ומדינה. הוא מיועד לאפשר מעקב קבוע אחרי שינויי דעת הקהל בנושאים אלה. בידיעה זו מפורטים מקצת הממצאים המרכזיים של המדד.

לקריאת המדד המלא

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה: "המדד כולל נתונים חד משמעיים המאפשרים לבחון את תגובת הפוליטיקאים ואת הסערה שהתחוללה עם פרסום פסיקת בג"ץ בנושא גיוס אברכים ופתיחת שוק הכשרות. הציבור מתנגד למדיניות הממשלה. אין יסוד ליומרנותה לייצג את רצון העם או את האינטרס הציבורי, וההתקפות על בית המשפט העליון אינן רק בניגוד לרצון הציבור, אלא הן מסכנות את הדמוקרטיה. אין מדובר רק בנושאים דוגמת הגיוס והכשרות. ממצאי המדד מציגים באופן ברור וחריף את הפער שבין דעתו של הציבור לעמדתה של הממשלה בכל נושאי דת ומדינה. התנגדות למדיניות הממשלה מביעים גם מצביעי מפלגות הקואליציה האזרחיות.

"ביקורתו ותסכולו של הציבור גוברים, והוא מחפש הגנה חוקתית, הגנה מערכתית בדמות מועצת חינוך ממלכתי חילוני ושיתוף פעולה עם יהדות התפוצות במאבק לקידום חופש דת ושוויון, ונגד פוליטיקאים המתעמרים בזכויות הפרט ובכבוד האדם והמוכרים את רכיבי חופש הדת והשוויון בנטל פיסות פיסות תמורת נזיד עדשים פוליטי. מדיניות הממשלה מכרסמת בשלטון החוק, גורמת לזלזול הציבור במוסדות המדינה ופוגעת ביחסי ישראל-תפוצות. את המגמה הזאת חייבים להפוך, והמדד כולל אף רמז לכך

תמיכה בפתיחת שוק הכשרות לתחרות לפי רמת דתיותתמיכה בפתיחת שוק הכשרות לתחרות לפי רמת דתיות

שבבוא הבחירות הבאות עשוי הציבור לתת העדפה למפלגות אשר יתחייבו לעמוד בפרץ הזה ולהגן על חופש הדת והשוויון בישראל".

עיקר המתח החברתי בישראל – בין חילונים לחרדים

הציבור מצביע על המתח בין חילונים לחרדים כמתח הקשה ביותר או השני בחומרתו בין המתחים הפנימיים שהחברה הישראלית מתמודדת אתם. בעוד ש-70% רואים במתח זה את המתח הפנימי הקשה ביותר או השני בחומרתו בחברה, 69% מזהים זאת עם המתח בין ימין לשמאל פוליטי. שאר המתחים [בין עשירים לעניים – 20%; בין מזרחים לאשכנזים – 17%] משתרכים הרחק מאחור בחומרתם בעיני הציבור.

כבשנים קודמות, 84% מן הציבור היהודי הבוגר הביעו את הסכמתם לכך שבישראל צריך לקיים חופש דת ומצפון. הנתון המפתיע השנה הוא הגידול הנמשך במידת התמיכה בהפרדה בין דת למדינה. במדד הנוכחי הביעו 68% תמיכה בכך, עלייה של 5% בהשוואה למדד 2016. בסך הכל עלתה התמיכה בהפרדת דת ומדינה מאז 2010 ב-13%, ונראה שככל שהלחץ לחקיקה, מדיניות והקצבות לצורכי דת פוליטיים גובר – כך גוברת התמיכה הציבורית בפתרון דרסטי של הפרדת דת ומדינה.

הציבור לא מרוצה ואין לו אמון בממשלה, אלא דווקא בבית המשפט העליון

78% מהציבור אינם מרוצים מפעילות הממשלה בנושאי דת ומדינה. זו אמנם ירידה קטנה של 3% בהשוואה למדד 2016, שבו הביעו 81% אי שביעות רצון, אלא שהיא מוסברת בכך שבהתחשב בהרכב הקואליציה ובמדיניות הממשלה הנוכחית גבר שיעור שביעות הרצון של הציבור החרדי מ-39% ל-48% ושל הציבור הדתי מ-41% ל-56%. הסיבה לעלייה בשביעות הרצון של שתי קבוצות אלה מעוררת דאגה. למעלה מ-90% מהציבור החילוני אינם מרוצים ממדיניות הממשלה. השיעור הגבוה של חוסר שביעות רצון נובע מכך שכל המגזרים אינם מרוצים, אלה בשל תחושתם שיש צורך דחוף בחיזוק חופש הדת והשוויון ואלה בשל תחושתם שישראל עדיין אינה קרובה מספיק למדינת הלכה יהודית.

חלק מן המאבק בתחומי ההתנגשות בין דת למדינה מתקיים בין כותלי בית המשפט העליון, שהפך למקור הסעד הכמעט יחיד בניסיון להגן על חירויות הפרט, שלטון החוק וחופש הדת. שאלת המדד בעניין מידת האמון שיש לציבור במוסדות השלטון

הציבור דוחה את ההיתממות של שר החינוך ואנשיו, שלפיה, בלשונו, 'אין הדתה ואין שמדתה'

הרלוונטיים – ממשלה, כנסת, רבנות ראשית, בתי הדין הרבניים ובית המשפט העליון –מגלה את היומרנות והכוחנות של הפוליטיקאים המעורבים בחתירה תחת הרשות השופטת. בין כל המוסדות האלה, בית המשפט העליון נהנה מן האמון הרב ביותר [39%], ואילו כל השאר זוכים לרמת אמון מביכה וזעירה [4% עד 9%].

הכעס וההתנגדות הציבורית למדיניות הממשלה בנושאי דת ומדינה, והמחאה על הכניעה המתמדת לתכתיבי המפלגות החרדיות, משתקפים בציפייה גוברת למפלגה אשר תתחייב לפעול לקידום חופש הדת והשוויון בנטל ותעמוד על עקרונות אלה. 67% ממצביעי המחנה הציוני, 72% ממצביעי יש עתיד, 72% ממצביעי ישראל ביתנו ו-74% ממצביעי מרצ אומרים שהצהרה של מפלגה קיימת להתחייב לעקרונות חופש הדת והשוויון בנטל תחזק את הסיכוי שיצביעו בעדה בבחירות הבאות.

מבחר ממצאים נוספים

חופש נישואין לכל: 67% תומכים בכך שישראל תכיר בכל סוגי הנישואים. 50% היו מעדיפים לעצמם או לילדיהם נישואים לא אורתודוקסיים, מחוץ לרבנות.

תנועה חופשית בשבת: 73% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת בהיקף מלא או חלקי.

פחות לישיבות: לאחר שתקציב הישיבות הגיע לשיא של כל הזמנים – 80% סבורים שיש לבטלו או לקצץ אותו.

אם חוק הלאום – אז שיכלול הגנה על חופש הדת והמצפון: 65% [כולל 69% ממצביעי הליכוד!] בדעה כי יש לכלול בחוק הלאום את עיגון ההבטחה של מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון.

תקציב תמורת ליבה: 82% סבורים כי יש לחייב את מוסדות החינוך החרדים בלימודי ליבה. 72% טוענים כי הדרך לאכוף זאת היא שלילת מימון.

מקום גם לנשים: 79% תומכים בתיקון חוק שיחייב את כל המפלגות לכלול נשים במקומות ריאליים ברשימת המועמדים לכנסת, עלייה של 28% בתמיכה מהשנה שעברה.

מתנגדים לחוק הגיור: 73% מן הציבור מתנגדים לחוק הגיור שהממשלה החליטה לקדם בדרישת המפלגות החרדיות, ואשר נותן לרבנות הראשית סמכות בלעדית על גיורים בישראל.

פלורליזם יהודי: 65% תומכים במתן מעמד שווה בישראל לזרמים הגדולים ביהדות העולם: רפורמים, קונסרבטיבים ואורתודוקסים. רוב תומך גם במעורבות יהדות התפוצות בקידום חופש דת ושוויון בישראל.

למדד הדת והמדינה ב-ynet

רמת האמון במוסדות ממלכתייםרמת האמון במוסדות ממלכתיים


איך תוכל לפעול?